תפריט נגישות






Lama  למה אני קופץ - נאוקי היגשידהLama

סקרה את הספר: לי יניני

ספר מיוחד, מרתק, ייחודי וחשוב שנכתב על ידי אוטיסט בתפקוד נמוך.

לא מובן מאליו שנָאוֹקִי הִיגָשִׁידָה - ילד אוטיסט בן 13 יכתוב ספר, ויגולל בפנינו את עולמו שלו, ושל חבריו המוגדרים על הספקטרום האוטיסטי.

נאוקי היגשידה נולד ב1992 עם אוטיזם חמור, עד כדי כך שלא היה מסוגל לתקשר מילולית. את המילים הוא למד בעזרת לוח תקשורת.

בעמוד 16 נאוקי כותב: "ברור שאי אפשר לשפוט אנשים על פי המראה החיצוני שלהם. אבל אם תכירו את עולמו הפנימי של אדם אחר, יהיה לכם הרבה יותר קל להתיידד איתו. מנקודת הראות שלכם, העולם של האוטיסט בטח נראה כמו חידה בלתי –פתורה. אז בבקשה, תקדישו קצת זמן ותקשיבו למה שיש לי לומר...".

התובנה הזו המצוינת על ידי ילד בן 13 היא תובנה בוגרת! תסכימו איתי שזו תובנה נכונה לגבי כל אדם, ללא שייכות למגדר חברתי מסוים, לא?

לאוטיסטים יש עולם שונה משלנו שמקופלים בו: תקשורת חברתית מוגבלת, תחומי עניין מצומצמים, דבקות בשגרה קבועה, רגישות לצלילים, למגע, לריחות, טעמים ועוד.

האוטיסט לא יסתדר עם דברים חדשים! ההיפך, כל מה שלא מוכר להם יעורר אצלם התנהגות קיצונית, התפרצויות זעם וחרדה.

מהצצה בגוגל הבנתי שאחד מכל 100 אנשים, יאובחן על הספקטרום האוטיסטי. בתחשיב פשוט בתוך אולם קולנוע עם 1000 צופים, יהיו 10 צופים שמוגדרים על הספקטרום האוטיסטי! תחשבו על המספר הזה, זה לא מעט!!!

ההפרעה הנוירוביולוגית הזו נמשכת לאורך כל חיי האוטיסט, לא ברור מה גורם לאוטיז'ם ומאידך גיסא, אין עדיין תרופה לאוטיזם.

נָאוֹקִי הִיגָשִׁידָה מגולל וחולק עם הקורא את עולמו בעזרת 58 שאלות נוקבות, חדות וישירות שמשתרעים על פני 5 פרקים המהווים מסע מרתק.

כיאה לאוטיסטים שאוהבים סדר, כל פרק מקפל שאלות ספציפיות לנושא שבראש הפרק כגון: שאלות על המילים, יחסי אנוש, יצירת קשר עם הסביבה, הבדלים בין תחושות פיזיות, תחומי העניין ועוד.

השאלות שנָאוֹקִי מספק לקורא, מרגשות ומרטיטות, ולא אחת הן גורמות ללחלוחית.

לדוגמא: למה אוטיסטים מדברים בקול רם? שואלים שאלות שחוזרות על עצמן? למה הם אוטמים את האוזניים לעיתים קרובות? למה קשה להם לרוץ? למה מפריע להם שיש רעש מסביבם? ועוד.

לכל השאלות ניתנות תשובות פשוטות ובהירות שרק נָאוֹקִי מסוגל לענות עליהן.

לדוגמא, לא ידעתי שאוטיסט שחיי בעולם משלו פוחד מהעתיד, וכמה שנייה אחת יכולה להיות עבורו נצח, לעומת 24 שעות שיכולות לחלוף ברגע.
אוטיז'ם זה לא רק הטחת ראש בקיר, רפרוף באמצעות הידיים מול עיניו בקצב מהיר, או יללות במשך דקות ארוכות...זה עולם ומלואו!

נָאוֹקִי, משלב מעשיה שרק ממנה ניתן ללמוד כמה כישרון, דמיון ורגש משולבים בילד הזה.

באחת הפיסקאות כותב נָאוֹקִי, שאוטיסטים צריכים להתאמץ כל חייהם, כדי ללמוד לסגל לעצמם יכולות מולדות, שעבורנו הן דברים של מה בכך.

אחרי שקוראים את הספר הנוכחי מבינים כמה אמיתי המשפט הזה.

רק לידיעה ואני מניחה את זה כאן: האוטיסט מבין ומרגיש הכוללללללל.... אבל...

באחרית דבר כותב נאוקי היגשידה, "מה יקרה לי אם אשאר במצב הזה והאוטיזם שלי לא יירפא אף פעם?" שהיה קטן זו השאלה שהדאיגה אותו מאוד. היום, כבוגר הוא רק מקווה שאחרי שנקרא את הסבריו על האוטיזם, נצליח להבין שהמגבלות שלהם לא נובעים מפינוק או אנוכיות.

מה נָאוֹקִי הִיגָשִׁידָה מבקש יותר מכל: "וכשהתקווה תאיר את כל העולם הזה, יתחבר העתיד שלנו עם העתיד שלכם. זה הדבר שבו אני רוצה, יותר מכול." (מתוך אחרית דבר).

במילה אחת: "מ-ר-ג-ש"

אהבתי את הצילום על הכריכה ואת העריכה הנהדרת. שאפו!

בשורה התחתונה: ספר שפותח צוהר לעולם האוטיסטי, מלמד, מרתק, נפלא, נוגע ומומלץ בחום.

לי יניני

ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, 183 עמודים, 2016

מהכריכה הפנימית: "נאוקי היגשידה נולד בשנת 1992 ואובחן כבעל "סממנים אוטיסטיים" בשנת 1998. הוא למד במסגרות של חינוך מיוחד וסיים את לימודיו התיכוניים בהתכתבות ב-2011. פרסם כמה יצירות בתחום העיון והפרוזה שזיכו אותו בפרסים. הוא גם מרצה על אוטיזם וכותב בלוג. נאוקי חי בעיר קימיטסו שבחבל צ'יבה שביפן. את הספר תרגמו מיפנית לאנגלית דיוויד מייטשל, שגם כתב את ההקדמה לספר, ורעייתו קייקו יושידה, הורים לילד אוטיסט."

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית